– אמצעי המחשה דיגיטליים בהוראה - UX, UI (מר אלון רזגור + גב' מרינה מוחין – עיצוב)
הבנת תהליכים לעיצוב מציאות מדומה (VR) ומציאות רבודה (AR), ושילובם במחקר ובחינוך. כאשר השימוש ב- AR/VR נפוץ ברחבי העולם וכשלכל ילד מכשיר נייד, שיכול לייצר מציאות מדומה ומציאות רבודה או לצפות בה - ניתן להקנות ללומדים מיומנויות המאפשרות להם לשלב בין תכני הלימוד והחינוך למציאות רבודה או למציאות מדומה המעשירות את עולם הלמידה וההוראה והופכות אותו לאטרקטיבית ומוטיבציונית יותר.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
– ממושג לצורה (ד"ר דנה מרגלית - ארכיטקטורה)
עיסוק בשאלה מהו מקור הצורה ובקשר בין אידאות וצורות בקונטקסט תרבותי, חברתי ופוליטי. שילוב בין הרצאות ייעודיות לסדנאות שתדגמנה כיצד רעיון אבסטרקטי הופך בסופו של דבר לצורה קונקרטית. כיצד לסגל את התלמידים לחברה – סוציאליזציה, כיצד לעצב את רוחם של התלמידים לאור ערכי התרבות – אקולטורציה, וכיצד לאפשר לתלמיד לממש את עצמו – אינדיבידואציה. כל אלה מתוך הבנה אדריכלית של מגוון מבני בתי הספר הנובעים מאותן אידיאולוגיות. הקורס יפתח תהליך מובנה של חשיפת הקשר בין מושגים , אידאולוגיות ותרבות לביטוייהם המרחביים בסביבה.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
- ויזואליה בחינוך (ד"ר טליה אברמוביץ' – תקשורת חזותית)
התנסות בתרגום ויזואלי של תכנים וערכים למסרים מוגדרים ותקשורתיים. במהלך הקורס יידרשו הסטודנטים לבחור נושא ספציפי, לנתח את הנושא, לגבש רעיון ולבחור בהתאם שיטת עבודה. לאחר ביקורת ראשונית קולגיאלית הסטודנטים ייגשו לעבודה מונחית, בסוף הקורס יוצגו הפרויקטים הסופיים.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
– בינה מלאכותית AI והאינטרנט של הדברים IOT בבתי הספר (אינג' אבי סלומון)
תוצג סוגיית הבינה המלאכותית והשיטות ליישומה. ונבחן את הבעיות האפשריות העולות מכניסה לעולם ה-AI. כמו כן תידון השאלה כיצד טכנולוגיות בינה מלאכותית יכולות לסייע למערכת החינוך בכלל ולמורים ותלמידים בפרט ומה תהיה השפעתו ארוכת הטווח על תהליכי הלמידה וההתפתחות של הלומד. בהמשך הקורס יוקדש לאינטרנט של הדברים: כיצד דברים יתקשרו ביניהם, אילו סוגי מידע ניתן לאסוף וכיצד הוא נאסף, כיצד ניתן להשתמש במידע באופן קולקטיבי ושיתופי לצרכי הלמידה, ומהם הסיכונים שיש לגדר. בסיכום יערך דיון על השינויים שיחולו על המבנה הפיסי של סביבת הלמידה, תפקידו ומקומו של המורה, הישגי התלמידים והאימפקט על צרכי המשק והכלכלה.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
- למידה בסביבה עתירת טכנולוגיה- סוגיות וגישות (ד"ר מיכאל קריץ - טכנולוגיה)
ייחקרו במהלך הקורס פניה החדשות של סביבת הלמידה ואת כניסתן של טכנולוגיות דיגיטליות חדשניות ומתקדמות. נראה כיצד ניתן להנגיש את התשתיות הטכנולוגיות הנדרשות להקניית מיומנויות נדרשות. ייבחנו המודלים לשילוב פלטפורמות טכנולוגיות שונות, ונשרטט את המעבר מ-e-learning ל-m-learning, וכן נלמד על האתגרים והיתרונות האישיים והחברתיים המתלווים לכך. נלמד גם על פריצת גבולות מרחב הלמידה בעזרת פלטפורמות ייעודיות, כבסיס ליצירת הכיתה ההפוכה, החוקרת, הווירטואלית המדומה והרבודה. נתנסה בתכנון ופיתוח סביבות למידה חדשניות ונחקור גישות ביקורתיות במערכות לימוד משתנות.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
– מולטי-מודאליות בסביבות למידה (גב' אונה שגב – תקשורת חזותית)
באמצעות חקר התקשורת החזותית וניתוח מולטי-מודאלי יתוודעו ויכירו הסטודנטים לעומק את טווח המאפיינים החזותיים והמילוליים של סביבות למידה. הניתוח הביקורתי יאפשר גיבוש נקודת מבט חדשה והכרחית של סביבות למידה עכשוויות. במסגרת הקורס יתוודעו הסטודנטים לתחום הסמיוטיקה ולגישה המולטי-מודאלית לחקר תקשורת חזותית. היכרות עם השיטה ועם מושגים מרכזיים תספק נקודת מבט חדשה והכרחית לניתוח ביקורתי של סביבות למידה.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
– מיומנויות ופדגוגיה במאה ה-21 (ד"ר מירה טנצר - חינוך)
המאפיין העיקרי של הפדגוגיה החדשנית הוא הגמישות והדינמיות שבהן, הלומדים יתנסו לא רק ברכישת הידע הנדרש לשם כך, אך גם ביישום הידע ובדרכי העברתו לשדה ההוראה. הוראה יחידנית ושיתופית, מבוססת פרויקטים, פתרון בעיות, חקר ועוד. בנוסף, דגש יושם על מיומנויות ויכולות אישיות להדמיית סביבות העבודה העכשוויות אל תוך סביבת ההוראה והלמידה הבית ספרית, תוך שימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים למימוש אופטימלי של ההוראה והלמידה. הקורס יתמקד בפדגוגיות חדשניות מוטות עתיד, זאת מבלי להזניח את חשיבות האספקטים הרגשיים-חברתיים, אשר הינם חשובים להצלחת הלומד ולהבנת הקשר הקיים בין הממד האישי לממד המקצועי. מבנה הקורס ואופן העברתו יאפשרו גם התנסויות אמוציונליות לצד גילוי יכולות פדגוגיות.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
- פדגוגיה דיגיטלית בסביבה עתירת טכנולוגיה (ד"ר מיכאל קריץ - טכנולוגיה)
נתנסה בפדגוגיה דיגיטלית ובכלים פדגוגיים וטכנולוגיים להטמעתה בסביבת הלמידה. נבחן סביבות למידה חדשניות וכניסתן לבית הספר לצורך הקניית מיומנויות נדרשות במאה ה-21. נלמד על פריצת גבולות מרחב הלמידה באמצעות רשתות חברתיות, וקורסי MOOC בארץ ובחו"ל, בעיקר בתחומי העיצוב ובינה מלאכותית. נכיר מודלים לשילוב פלטפורמות טכנולוגיות במערכות לימוד משתנות בגישות ביקורתיות, ואתגרים ויתרונות אישיים וחברתיים. נסיים בדיון ובהמלצות למודל מיטבי לניהול קורס בפדגוגיה דיגיטלית.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
– ארכיטקטורה כתרבות (ד"ר הדס שדר - ארכיטקטורה)
ארכיטקטורה מגלמת תכנים תרבותיים, חברתיים ופסיכולוגיים. ההבנה ראשונית היא כי האדריכלות הינה גוף ידע תרבותי ולא רק גוף ידע פרופסיונאלי, כך שניתן לשלב תובנות מתוכה בדיסציפלינות אחרות ולהעשיר באמצעות תובנות חינוכיות ותרבותיות. באמצעות מבעים תרבותיים מגוונים (כסרטים, וכספרות) בליווי הרצאות מובנות יערך דיון על המשמעות של האדריכלות בתרבות בכלל ובתרבות הישראלית בפרט. הקורס יעסוק בתכנים אלו באמצעות ניתוח של יצירות תרבותיות מדיסציפלינות אחרות, העוסקות גם באדריכלות, כך הבית יהווה ראי לנפש, סגנון אדריכלי כמגלם אתניים לאומיים ותכנון שכונתי כמגלם תכנים קהילתיים.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
– למידה משמעותית ויצירה חזותית (ד"ר איתן מכטר + ד"ר ענת מור-אבי)
הסמינריון ישמש עוגן אינטגרטיבי של המודול שכן הוא מבקש לעסוק ב'למידה המשמעותית' המדגישה התנסות כמנוף ללמידה, תוך מתן דגש על פעולה ולא רק על הכרה קוגניטיבית. הסמינריון יציע עמדה תיאורטית הרואה בהליכי חקירה עיצוביים ואמנותיים דרך להבנת הסביבה ויצירת משמעות. המחקר של הסטודנטים ינוע בין הבנת תהליכי פיתוח ידע של יוצרים ואמנים במעבדות עיצוב או בסטודיו. מחקרי שדה אתנו-ויזואליים יוכלו לספק לסטודנטים הבנה של הזיקה בין יצירה בחומר ליצירת משמעות וזיקוק האמירה העיצובית.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
- מהוראה דיסציפלינרית ועד לטרנס דיסציפלינרית (ד"ר מירה טנצר - חינוך)
מגוון סוגי ההוראה מהדיסציפלינרית ועד לטרנס דיסציפלינרית כוללות שימוש ושילוב של שיטות ומסגרות אנליטיות מתוך דיסציפלינה אקדמית אחת או יותר כדי לבחון נושא, תמה או שאלה, מנקודות מבט שונות. זהו שימוש בגישות שונות לבחינת נושאים, אך בנוסף, קבלת תובנות ממגוון תחומים רלוונטיים, סינתזה של תרומתם להבנה ובנוסף שילובם של רעיונות אלה במסגרת ניתוח שלמה יותר, ואינטגרטיבית. ההוראה הבינתחומית (אינטר-דיסציפלינרית) כוללת שימוש ושילוב של שיטות ומסגרות אנליטיות מתוך דיסציפלינה אקדמית אחת או יותר כדי לבחון נושא, תמה או שאלה. במוקד הוראה כזו נמצא "נושא" או "שאלה" שיש לו נגיעה לתכנים שונים ולתחומי דעת מגוונים. נעשה שימוש בגישות שונות לבחינת הנושאים ויישום תובנות ממגוון תחומים רלוונטיים, לשם גיבוש יחידות הוראה ולמידה. הלמידה הבין-תחומית עוזרת ללומדים לפתח ידע, תובנות, פתרון בעיות, ביטחון עצמי, יעילות עצמית, ואת התשוקה והמוטיבציה ללמידה.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
– בחירה (כנגד M3a) - בקרת למידה מבוססת טכנולוגיה (ד"ר מיכאל קריץ - טכנולוגיה)
תהליכי בקרה נועדו להבטיח את אפקטיביות הלמידה לאורך זמן. נעסוק בתהליכי בקרה נמשכים, הנשענים על מרכיבי יסוד מבוססי טכנולוגיה: הערכה ממוחשבת (מעצבת ומסכמת) ולמידה מבוססת משוב. נכיר מודלים וכלים טכנולוגיים לבקרת למידה מיטבית ונתנסה בשילובם בכיתה.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
– הסביבה והמשתמש (פרופ' אירית צרף נתניהו - ארכיטקטורה)
למרחבים הבנויים, הסביבה הפיסית בה אנו חיים כמו גם לזיכרון הקולקטיבי, השפעה מרחיקת לכת על תפיסת המרחב, ההתפתחות, התחושות, ההתנהגות ויכולת הלמידה והיצירה של בני האדם. הקורס יעמוד על הממשקים בין הסביבה למשתמש תוך בחינת דעות, גישות ותפיסות שונות. נעמוד על האדריכלות כמנתבת את ההתנהלות ואת התחושות (למשל: סביבת למידה נותנת תחושת ביתיות או לחילופין, ניכור ופחד), נעסוק בעיצוב המרחב והשפעתו על ההתנהלות וההתנהגות האנושית. הלומדים יעמדו על הממשקים בין הסביבה למשתמש תוך בחינת דעות, גישות ותפיסות שונות.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
- למידה אסינכרונית באמצעים דיגיטליים (ד"ר מיכאל קריץ - טכנולוגיה)
נכיר היבטים תיאורטיים, מחקריים ופרקטיים של הוראה ולמידה מקוונת אסינכרונית, ונתנסה בפדגוגיות ובטכנולוגיות דיגיטליות חדשניות להוראה וללמידה אפקטיבית. נבחן גם היבטים אישיים, רגשיים וחברתיים של למידה מקוונת.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
– מבנה, חלל ואידיאולוגיות חינוכיות (ד"ר אהוד בלפרמן - ארכיטקטורה)
חשיפה לשיח הבין תחומי בחינוך פסיכולוגיה ואדריכלות \ עיצוב כסמינר עיוני תיאורטי פרשני. יוצגו מחקרי גישוש לבחינת הזיקה בין תכונות המקום \ החלל לבין ההתנהגויות האנושיות של משתמשי בית הספר. במקביל תיבדק האפשרות לגבש רעיון לניצול ולגיוס החלל לטובת הידוק יחסי הגומלין מבנה - חלל - אידיאולוגיה חינוכית. הסטודנטים יציגו מחקר גישוש מצומצם בזירת למידה נבחרת, הכולל הצעה רעיונית להתערבות. הקורס יתמקד בזיקה בין האידיאולוגיה החינוכית לעיצוב המבנה וסביבת בית הספר ומעבר לה – לימודים במרחבים פתוחים ואלטרנטיביים.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
– עיצוב במרחב הווירטואלי ובתלת ממד ככלי חינוכי (מר אלון רזגור - עיצוב)
הקורס יעסוק בשימוש בעיצוב בתוך המרחב הווירטואלי הממוחשב, וביכולת לתרגם מרחב וירטואלי למרחב הפיסי תוך שימוש בכלים טכנולוגיים חינוכיים כמדפסות התלת ממד, כסורק תלת ממד, כחיתוך בלייזר, ככרסום ועוד. הקורס יעסוק בניתוח מגמות חינוכיות והצגת התועלת בשימוש בסימולציות במחשב ושילובם כאמצעי פדגוגי חוויתי המאפשר הוראה חדשנית. הקורס יקנה ידע כיצד להשתמש בעיצוב בתוך המרחב הווירטואלי הממוחשב באמצעות תוכנות תלת-ממד ויכולת לתרגם מרחב וירטואלי זה למרחב הפיסי בעזרת מדפסות תלת-ממד, במטרה ליצור כלי חינוכי עבור תלמידי בית הספר.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
– פרשנות תרבותית ואידיאולוגיה סביבתית (פרופ' הדס שדר ארכיטקטורה)
בחינת התכנון מראשית הציונות הקלאסית ועד האינדיבידואליזם של ימינו דרך נושאים תכנוניים ואדריכליים שונים המהווים חלק מהמרחב הישראלי. הבחינה תיערך גם דרך ניתוח אדריכלי וטקסטואלי של טקסטים מלווים שנכתבו על ידי חוקרים, מתכננים, דיירים ומנהיגים.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
– דימוי מקומי, אתוס לאומי (ד"ר אונה שגב – תקשורת חזותית)
דימויים חזותיים המקושרים לתרבות ולהיסטוריה הישראלית. דימויים אלו תרמו להבניית האתוס הישראלי והלאומי והפכו להיות לכסיקון חזותי המוכר לכל ישראלי/ת. כיצד משפיעה מידת נוכחותם בתכניות לימוד על אופן הלימוד ואימוץ האתוס, וכן השפעתם על בניית ערכים ותפיסות אידיאולוגיות? בקורס ייסקרו סוגים שונים של דימויים מקומיים, מקורות השראה, סיפור התהוותם ומידת השפעתם על הבניית ערכים ותפיסות אידיאולוגיות, כפי שבאים לידי ביטוי בממסד הישראלי בכלל ובמערכות החינוך בפרט.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
– בחירה - ארכיטקטורה כאמצעי לימודי (ד"ר אהוד בלפרמן - ארכיטקטורה)
סמינריון המשלב ידע שנרכש בכל קורסי המודול מתחומי החינוך הטכנולוגיה, הארכיטקטורה והתקשורת החזותית .הסטודנטים יתנסו ב"קריאה" של המרחב הפיסי ברוחב הספר האייקוני "ללמוד מלאס וגאס" ויפתחו כלים אישיים לקריאת הסמלים והמסרים שמופיעים במרחב הפיסי. מסרים אלא הם בגדר מידע שהמרחב הפיסי מעביר באמצעים פיסיים – אדריכליים ויהוו בסיס להבנה כיצד ארכיטקטורה יכולה לתפקד כאמצעי לימוד. בסמינריון הסטודנטים יתרגמו את הידע שרכשו לטובת פיתוח נושאי למידה מתחומי ידע מגוונים (מתמטיקה, תנ"ך, ספרות, גיאוגרפיה, היסטוריה ועוד) ויציעו דרך פעולה (שיעור/משחק/ספרון) שבהם הארכיטקטורה מתווכת וממחישה את נושא הלימוד, תוך יצירת מודלים או סקיצות מתאימות להעברת התחום הנלמד בקורס מבוסס פרויקט (PBL) כמו כן יתנסו הסטודנטים (כל אחד מתחום התמחותו בהוראה) בפיתוח והצגת מערך של שני שיעורים (לפחות), בהם הארכיטקטורה משמשת "שחקן מרכזי", מתווכת וממחישה של נושא לימוד נבחר ותכניו.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
– חישה, תפיסה וקוגניציה (ד"ר עמיר גרוסוירט – מדעי המוח)
הבנת תכונות המוח האנושי והפונקציונליות שלו בזמן תהליכי למידה היא קריטית להצלחת הלמידה. הלומדים אשר יבינו את מערכת האינטראקציות הקיימות בין המוח לתודעה, יישמו תובנות אלה בתהליכי הוראה ולמידה. ההיכרות עם ההתפתחות הקוגניטיבית אצל הילד הלומד, תאפשר תכנון טוב יותר ונכון יותר של ההוראה להפקת מלוא התועלת בהקניית מיומנויות למידה נכונות. בקורס נחקור שאלות רבות העומדות על הפרק בתהליכי תכנון הלמידה וההוראה, וכן את האמצעים הפדגוגיים וטכנולוגיים העומדים לרשות הלומד במרחב הפיזי והווירטואלי.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
M4d1 – בחירה – עקרונות בעיצוב סביבות לימודיות (מר אלון רזגור – עיצוב)
בחינת נקודות המפגש בין התלמיד למוצר ( כיסא, שולחן, לוח, וילון, ברקו, ועוד...) במרחב הלמידה העתידי. כיצד סביבות למידה מוטות עתיד משולבות טכנולוגיה אמורות לפעול במיטבן ולספק מענה לצרכים פיזיולוגיים , פסיכולוגיים, אינטלקטואלים וחברתיים. כמו כן תיבחן השאלה כיצד משלבים בין עיצוב למוטיבציה / הצלחה. בקורס נתמקד באחת מהשאלות החשובות בעיצוב: כיצד נעצב את נקודת המפגש של התלמיד למרחב הלמידה של העתיד ולמוצר כגון שולחן, כיסא לוח או ספריה. סביבות למידה מוטות עתיד הן סביבות עבודה פיזיות, משולבות טכנולוגיה, המספקות מענה לצרכים פיזיולוגיים (ארגונומיה), פסיכולוגיים, אינטלקטואליים וחברתיים של התלמידים והמורים ותומכות בעקרונות הפדגוגיה של העתיד. בקורס אנו נתמקד בשני היבטים עיקריים: ההיבט העיצובי, וההיבט החברתי.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
– בחירה – ניהול היבטים הוליסטיים בעיצוב סביבה וחינוך (ד"ר אהוד בלפרמן – ארכיטקטורה)
הקניית הבנה של מושגים ודרישות הקשורים בתהליך תכנון פיתוח והקמה של מבנה בית ספר ומבני ציבור בשיתוף גורמים מקצועיים שונים. הקורס יעסוק בהיבטים שונים כולל היבטים טכניים הקשורים לשלד, גמרים ועיצוב המרחב והפיתוח של הסביבה הסמוכה מבנה. תיבחן השאלה כיצד לייצר חוויה ואסתטיקה לצד שימוש פונקציונאלי, כאשר ידוע שתפקוד בית הספר מושפע ממגמות חינוכיות ומגמות עיצוביות. צוות ההיגוי להקמת בית ספר עובד מול מומחים רבים אשר מביאים לדיון את מקצועיותם, ויחד הם מגדירים את מסמך העבודה שישמש בהמשך את בעלי התפקידים לעמוד בדרישות אנשי החינוך. הקורס יקנה הבנה של מושגים הקשורים בתהליך תכנון, פיתוח והקמה של מבנים בבתי ספר בשיתוף של תחומים מקצועיים מגוונים, כגון: אדריכלות, חשמל, תאורה, אוורור, צבע, אדריכלות נוף, ריהוט, תפעול ותחזוקה שוטפת, יעוץ ובטיחות, מיתוג.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
– פרקטיקום (ד"ר טליה אברמוביץ)
סדנה מקדימה לפרויקט הגמר, שתפקידה לאפשר לסטודנטים להכיר את שדה המחקר בו יבוצע פרויקט הגמר. הסטודנטים יכירו את הבעיות שמתגלות בשדה, את תכניו ויזקקו את הצרכים ואת שאלת המחקר לאור היכרות זו. הסטודנטים יפתחו דפוסי חשיבה מדעית, ניסוח נכון של הצעת העבודה הכולל שאלת חקר ברורה ואפקטיבית, הבניית תהליכי הכנת העבודה והתכנון הגלומים בה, ועד להגשתה ואישורה של העבודה עצמה. שיתוף החיבוטים והמחקרים בין הסטודנטים לבין עצמם יעצימו את חווית הלמידה ויאפשרו למידה והפריה הדדית.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
– פרויקט גמר (מנחים שונים בעלי תואר דוקטור, מתחומי העיצוב: אדריכלות, עיצוב מוצר ותקשורת חזותית)
פרויקט הגמר, הינו גולת הכותרת של התואר השני. הוא מאפשר לסטודנט להתנסות בפעילות עיצובית, חינוכית - פדגוגית וטכנולוגית בארגון בעל אופי חינוכי \ הכשרתי. הסטודנט יוכל לנתח מצב מצוי וללוות אותו במחקר אקדמי. דרך משימה זו, הסטודנט מעצים את יכולותיו לאבחן בשדה החינוך מצבים עליהם למד במודולים השונים, לנתחם על פי תיאוריות וגישות שונות, לבקרם, להעריכם, לזהות פערים ולהציע פתרונות הלקוחים מעולם העיצוב, הארכיטקטורה, התקשורת החזותית, הטכנולוגיה והחינוך של המאה ה-21 ולהציע פתרון יצירתי.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
*הקורסים הנ"ל הם רק חלק מתוכנית הלימודים של התואר השני.