פתיחת תערוכה | אחיזה?

תאריך : 
חמישי, 10.03.2016
זמן : 
19:00
מיקום : 
גלריה לאמנות עכשווית, גרנד ART
הוספה ליומן : 
אחיזה

תערוכה של בוגרים מהמחלקה למדיה, צילום וקולנוע מציגה בגלריה לאמנות עכשווית בגרנד קניון

 

מציגים: עמר בן צבי / ג'פרא אבו זולוף / נופר חסון הנדלמן / רביע סלפיתי

אוצרת התערוכה: שירלי משולם

 

התערוכה אחיזה? היא אחת מתוך סדרה של שתי תערוכות, בהן יוצגו עבודות של אמנים צעירים, בוגרי המחלקה למדיה, צילום וקולנוע.

בתערוכה הנוכחית, האמנים מתייחסים למושג 'אחיזה' ובודקים את גבולותיו. הם מקשרים אותו למציאות הישראלית, לאידיאולוגיה, לשפה, למרחב, לנרטיב אישי או קולקטיבי ולשפת האמנות העכשווית עצמה. עבודותיהם נוגעות בהיבטים קונספטואליים, חברתיים, פוליטיים ואוטוביוגרפיים, והן מבהירות שהמושג 'אחיזה' הנו מורכב ורב-משמעי. 

 

 

 


 

האופניים 2016, הנה עבודה חדשה בסדרת עבודות-מיצג בשם דיאלוגים של נופר חסון הנדלמן ורביע סלפיתי, אשר תוכננה במיוחד לסביבת הגלריה, בהתייחס למאפייני המרחב הייחודי של ה'גרנד קניון' ובהקשר לנושא התערוכה. 'העבודה האמנותית' של נופר ורביע נובעת מחיפוש מתמיד אחר פעולות וייצוגים ויזואליים, חושניים, חווייתיים, וייחודיים, שמקורם בצילום, בקולנוע ובשפת האמנות העכשווית. המתח, ההרמוניה, האחיזה, ההתנתקות והמודעות לקיום של 'אחרות' ו'שונות' במרחב אחד הם היסודות ו'אבני השפה', שיוצרים תחילתו של תהליך דינמי, הדדי, שמוביל לגיבוש המבנה הרעיוני והצורני הסופי של עבודתם.

 

לדבריהם: "מהות היצירה שלנו נובעת מפעולה משותפת ומבחירה לעבוד יחד וליצור. לא מיוחסת בעבודתנו חשיבות להיבט פוליטי, מגדרי (אישה, גבר) או מאיזה מוצא ולאום כל אחד מאיתנו מגיע.  עיקר העבודה מבוססת על דיאלוג. ב'אופניים'- שניים. מתקיימים באותו המרחב. מודעים לשונוּת המובנת מאליה, אך יותר מהכל מסוקרנים מהדמיון .הרמוניה. התאמה שנוצרת מתוך מתח. שונוּת המאפשרת קיום וממשות . אנו חולקים מרחב מנותק מן הקרקע מזמינים את הצופה להציץ לעולמנו".
 

 

עמר בן צבי, בן קיבוץ עין חרוד מאוחד, מתייחס בעבודתו לבני בניך למושג 'האחיזה בקרקע', שנגזר מהאידיאולוגיה והמציאות של ההתיישבות היהודית. בהדמיות התלת-ממדיות של פינוי ימית, נצרים ומעלה רחבעם, בולט מתח פנימי בין השארות לתזוזה, ובין אחיזה להתנתקות. האירועים הקונקרטיים מנוטרלים מייחודיות או ציון ברור של זמן, מקום ונרטיב. העבודות אש קודש ושחור ופתור מתפקדות כאובייקטים משחקיים, אינטראקטיביים, שמבוססים על משחקי קוביות ותשבצים. מאפיינים של הרכבה, פירוק, ריבוי, שכפול ושינוע, המעצימים את השבריריות והארעיות בהקשר למושג 'אחיזה' כהשתרשות בקרקע.

לדבריו:" 'האחיזה' ,מבחינתי, היא בשני מובנים :פיזי ורעיוני. ישנה, כמובן ,האחיזה בקרקע, שנגזרת מהאידיאולוגיה והמציאות של ההתיישבות היהודית .אך האחיזה, מבחינתי ,היא גם בעבר, אחיזה בדבר שדווקא ההעלמות שלו העלתה את החשיבות שלו, אפילו יצרה אותו .היישובים שנעקרו הפכו להיות צלקת, סמל ומסמל. יש בחוסר השחרור אותם ומהם משום חומר בערה אידיאולוגי. בעבודות השחור ופתור ישנו חלל, הנדרש לאקטיביות הצופה, כדי לקבל משמעות ,רלוונטיות וקיום פיזי. אם לא ימולאו הריבועים, הגריד יישאר ריק, ללא ייצוג לקיים במציאות".

 

ג'פרא אבו זולוף חיה ויוצרת בחיפה ומשפחתה מתגוררת בדלית אל-כרמל.  מכתבים  ישנים, אליהם התוודעה בימי ילדותה, שנכתבו בין אמה לאביה בתקופה בה אביה למד בצ'כיה והתלבטו, מסיבות אידיאולוגיות, היכן יבנו את ביתם ויחיו את חייהם, היוו נקודת-מוצא לעבודתה. אבו זולוף נאחזת בנרטיב המשפחתי והפרטי שלה וממזגת אותו עם הנרטיב ההיסטורי-קולקטיבי של העם הפלסטיני אליו היא שייכת. מוטיבים של עקירה, תלישות וחוסר אחיזה/שייכות למקום, לצד מוטיבים של הנצחה, מאבק והזדהות עם סבלו של העם הפלסטיני, שחלקו עדיין נמצא במחנות פליטים, בולטים במרכיבי עבודתה שכוללת: מחבר-הצילומים מטע עצי זית, שולחן תצוגה שמכיל מכתבים ומסמכים מארכיב המשפחה, עבודת סאונד- ללא כותרת ושתי עבודות הוידיאו:  1:40 ו 531 פעמים.

 לדבריה: עבודות הוידיאו מציגות שתי פעולות חסרות תכלית. פעולות סיזיפיות, שמבטאות מוטיבים של שחזור זיכרון, מלכוד וקיבעון. עץ הזית עקור הוא סמל מוכר ומזוהה עם המאבק הפלסטיני. הבחירה שלי לצלם עצי זית נוי, שניתן לקנותם בחנות 'איקאה' ולנתקם מכל תחושת מרחב וזמן ע"י צילומם על רקע שחור, נעשתה בכדי להדגיש את הפקפוק שלי באמינות המאבק שלנו, הערבים, בישראל, ולהדגיש תחושות שיש לי כי נעשתה פעולת 'מסחור' למאבק הזה".

 

לצפייה במבחר עבודות 


 

שעות פעילות הגלריה:

א'-ה' 12:00 - 20:00

ו' 10:30 - 13:00 

נעילה : 20.5.16

להורדת ההזמנה (PDF)