אמריקה זה כאן!

ב2013 האנימטור נדב ארבל והמאייר שחר קובר החלו ללמד יחד אצלנו במחלקה לתקשורת חזותית בקורס פרי פרודקשן לאנימציה

4 שנים אחרי והם בדרך לסרט קצר מהמם ומיוחד "אמריקה" !

 

 

הי נדב ושחר! אז ספרו לנו מי אתם ומה אתם עושים בעצם?

שחר: למדתי במסלול לאיור של המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר, סיימתי את לימודי בשנת 2005, ומאז אני פרילנסר ומאייר ספרים, עיתונים, מגזינים, פרסום, וגם אנימציה כמובן. אני מלמד פה במכללה יחד עם נדב מאז 2013.

נדב: למדתי במסלול של אנימציה קלאסית במחלקה לאנימציה בבצלאל, סיימת ב 2008, לאחר מכן עבדתי כאנימטור שכיר בסטודיו וב 2013 פתחתי את סטודיו האנימציה - The moving company.

 

 

איך הכרתם?

 שחר: אני חושב שהיוזמה של קורס משותף של אנימטור ומאייר יחד הגיע מרעיון של ירון שין, ראש המחלקה. ירון פנה אלי ובהמלצת המאייר מורן ברק (שגם הוא מלמד פה עכשיו!) נעשה החיבור לנדב. ומשם הכל היסטוריה!

 

 

אז מ2013 אתם מעבירים יחד קורס "פרי-פרודקשן" לאנימציה- איך זה להעביר קורס ביחד? איך חלוקת התפקידים בינכם?

שחר: חלוקת התפקידים בקורס שלנו די פשוטה - נדב מתרכז בבימוי, סטוריבורד ואנימטיק, ואני מתרכז בעיצוב דמויות וסביבה. למרות ששנינו מעירים על הכל בדרך-כלל. אני חושב שבביקורת על עבודות הסטודנטים בדרך כלל אנחנו מסכימים על הרוב  אבל לפעמים הדעות שלנו קצת שונות. אני חושב שבמהלך השנים למדתי בעצמי מנדב הרבה מאוד.

נדב: בהתחלה חששתי מעניין העבודה המשותפת, זה נשמע לי קצת מוזר, לא חוויתי דבר כזה גם כסטודנט, מה גם שלא הכרתי את שחר לפני. בסוף זו התבררה כחוויה מאוד נעימה ומעשירה, לסטודנטים וגם לנו, אני לומד הרבה על תחום ההתמחות של שחר במהלך הקורס, לפעמים אני מרגיש ממש כסטודנט ומשלים חומר בעיצוב שלא היה לי. אני מאמין שהסטודנטים מקבלים חוויה ומבט שלם יותר על העבודות שלהם, כמובן שהכי מעניין לכולם כשהדעות שלנו לגבי העבודות שונות.

שחר: בעקבות השידוך הזה גם עבדנו על כמה סרטים קצרצרים יחד למשל:

 

 

מאיפה הגיע הרעיון לעבוד על סרט קצר?

נדב: את התסריט לסרט הקצר - "אמריקה" כתבתי לאחר שסיימתי את לימודי בבצלאל. העבודה על סרט הגמר עדיין הייתה טריה וכך גם הדרייב ליצור שאתו יצאתי מן הלימודים, לעשות סרטים קצרים, עצמאים. בניגוד לפרוייקט הגמר שלי, ההחלטה הראשונה לגבי ההפקה הזאת הייתה לא לעבוד לבד אלא בצוות. המציאות בחוץ הייתה קצת שונה ממה שדמיינתי, את רוב הזמן שלי ושל אנשים אחרים תפס הנסיון להתפרנס, משפחה וכו' והתסריט ישב זמן רב במגירה עד שהצלחתי להוציא אותו ממש אל הפועל. הניסיון הראשון היה לעבוד עליו לאחר שעות העבודה, עבודת "גרילה" בלילות, זה לא צלח והוא חזר שוב למגירה. רק לאחר שקיבלתי תמיכה כספית לפיתוח והפקה מקרנות שונות הרגשתי שזה הזמן להפיק אותו וכך מצאתי את עצמי עובד על הפרוייקט 8 שנים אחרי שכתבתי את התסריט.

 

 

ספרו קצת על התהליך? איך מתחילים לעבוד על פרויקט כזה?

נדב: למרות שהיה תסריט שהיה שלם מבחינתי, הכנסתי כחלק מדרישות ההגשה לתחרות "דראפט-סקיצה" של איגוד האנימציה ואיגוד התסריטאים עוד תסריטאי לפרוייקט, צעד שממש לא היה מתוכנן מבחינתי אבל התברר כמעולה. לקראת התחרות וגם אחריה ישבנו אני ואבי מרקדו ושיכתבנו את התסריט, זאת הייתה עבודה קשה מאוד, אבל הגענו לתסריט טוב יותר מזה שהיה בתחילת התהליך. זה אולי נשמע כמו משהו טריווילי אבל זה תהליך קשה, ארוך לפעמים מתסכל ומייאש. במקביל התחלתי לעבוד עם שחר על הארט, גם כן תהליך ארוך שבו ניסנו והלכנו לכל מיני כיוונים שעינינו אותנו (לאו דוקא אותם כיוונים) ושהרגשנו שהם טובים לסרט. גם התהליך של התסריט וגם של הארט דורש דיאלוג פתוח וחסר אגו בין העוסקים בדבר, לא לפחד מוויכוחים ומרגעים קשים יותר - הם מובילים לתוצאות טובות. להשתדל לא להתפשר אלא "לשכנע" אחד את השני, להקשיב אחד לשני ולהגיע ביחד לפתרונות.

שחר: את העבודה שלי התחלתי בהרבה עבודת תחקיר. מאחר והסרט מתרחש בשנות ה-50 של ת״א, היה חשוב לי לשמור על הדיוק ההיסטורי של התקופה מבחינה חזותית. אספתי כמות עצומה של רפרנסים - מאדריכלות תקופתית, דרך ריהוט, ביגוד, ועד רמת המתג החשמלי. זה היה כיף ומרתק ודרש זמן רב למצוא את הרפרנסים הנכונים לכל פרט בסרט. משם העבודה עברה לסקיצות, ועוד סקיצות, ועוד סקיצות, הן לעיצוב הדמויות והן לעיצוב הסביבה של הסרט.

 

 

האם העבודה יחד בהנחיית קורס "פרי-פרודקשן" לאנימציה משתקפת גם בעבודה שלכם יחד על הסרט?

נדב: בקורס אנחנו מעבירים לפעמים עקרונות חשובים של עבודה על סרט שלא תמיד קורים במלואם בעולם המסחרי, מפאת חוסר זמן, כסף או הכרה בחשיבות של תהליכים ארוכים ובכלל שאיפה לאיכות ע"י הלקוחות. זה ממש כייף שבעבודה על "אמריקה" אנחנו מצליחים לממש את כל אותם עקרונות שאותם אנחנו מנסים להנחיל לסטודנטים.

 

איפה אתם עומדים כרגע עם הסרט ומה צפוי הלאה?

שחר : רוב העבודה שלי נגמרה עליו. עוד קצת רקעים לצבוע ולפרק לשכבות, ועוד קצת הכוונה לשאר הצוות שעדיין עובד על הסרט - האנימטוריות ומי שצובעת את האנימציה,  ככל שהם יצטרכו. הייתי אומר ששמונים אחוז מהעבודה מאחורי.

נדב: אנחנו בשלבי ההפקה האחרונים של האנימציה. ועכשיו עוברים לעבודה רבה ומאומצת על צביעת האנימציה, עבודה על הפסקול (הלחנה ועיצוב פסקול)  ופוסט פרודקשיין (עריכה, אפקטים וכו'). בנוסף אנחנו במאמץ מתמיד לגייס עוד כסף לתקציב בכדי להצליח להביא לסיום מוצלח של הפרוייקט.

 

 

איך אתם מסכמים את החוויה?

שחר: מבחינתי זה פרוייקט שמצד אחד הוא מאוד קשה ומאתגר, בעיקר בגלל ההיקף הגדול שלו. אמנם זה ״רק״ סרט קצר של 15 דקות, אבל הוא יחסית מורכב ומסובך. מצד שני, אני מאוד נהנה לעבוד עליו וגם לומד הרבה תוך כדי, בין השאר דברים שאני גם מעביר הלאה לסטודנטים פה. בשורה התחתונה אני חושב שזה יהיה סרט מאוד יפה, מיוחד ויוצא דופן ומקווה שכולם פה ילכו לצפות בו.

 

נדב: ברשותך אני עדיין לא מסכם, יש עוד הרבה עובדה לפני ולפני הצוות. עד כה החוויה היא מאוד מורכבת, רגעים של שמחה וגאווה, רגעים של לחץ וייאוש, רגעים של התעסקות במהות של קולנוע ואמנות ומולם רגעים של בירוקרטיה טובענית…. בסה"כ אני לומד הרבה מאוד תוך כדי ההפקה ובעיקר פוגש אנשים טובים ומוכשרים מאוד שהצטרפו אלי למסע הזה.

 

בעמוד הפייסבוק של הסרט מעלים כל הזמן עוד ועוד קטעים מאחורי הקלעים של יצירת הסרט! מוזמנים לעשות לייק ולעקוב