התערוכה תוצג בכנסת במסגרת ציון יום השוויון למען קהילת יוצאי אתיופיה
ביום שלישי 16.5.27
תערוכת תכשיטים
ביוזמת המחלקה לעיצוב תכשיטים – לימודי חוץ
מציגים:
אורלי ברזיאל | איה שיין | אסתרי בלבן |אסתר קליין | גבי ג.ל | דניה צ'למינסקי | זהר ולך | טלי בלומנאו
יעל פרידמן | נגה הראל | נטע ראובני | שירן שעשוע | שלי רויכמן | תמי גנור | תמר נואמה
אוצרת: איה שיין
פתיחה: 4.4.17 בשעה 16:00
המחלקה לעיצוב תכשיטים בלימודי חוץ מציגה תערוכה שמטרתה לבטא את המחויבות לאמירה חברתית מחזקת בתקופה הקשה שחווים היהודים יוצאי אתיופיה בתהליך הקליטה וההשתלבות שלהם בחברה הישראלית.
יוזמי התערוכה הזמינו מעצבים להשמיע קול והזדהות באמצעות עיצוב תכשיט.
לקול הקורא נענו 15 אמניות וצורפות, שאינן בנות העדה האתיופית, שמציגות בעבודתן את החוויה שלהן את הקהילה האתיופית. התערוכה מבקשת לבחון את התפר שבין זהות אתנית לזהות לאומית, להציף אל פני השטח את חווית ההדרה וההשפלה שחווים היהודים יוצאי אתיופיה ולשקף את העוול החברתי וחוסר הצדק, במטרה לבטא תמיכה ולהעלות את הנושא לדיון הציבורי.
יוזמי התערוכה גייסו את היוצרות להשתמש בגוף כמסך נייד להבעת דעות באמצעות תכשיט, הנענד עליו, שנראותו החיצונית מהדהדת לנראותו של צבע העור.
איה שיין, אוצרת התערוכה:
"בתערוכה יש עיסוק בשאלה החמקמקה של זיכרון, שכן אמנים וצורפים שאינם חלק מקהילת היהודים יוצאי אתיופיה, מבקשים לשחזר זיכרונות כואבים של בני הקהילה ובדרך זו לעצב ולהשפיע על הזיכרון הקולקטיבי הישראלי ולמנוע את הדרת הזיכרון של היהודים יוצאי אתיופיה. התערוכה אינה מדברת בשם היהודים יוצאי אתיופיה וגם לא עליהם אלא מציגה את הקולות של מי שאינם בני הקהילה, הבוחנים את עצמם לאור המפגש עם הקהילה. תהליך הבירור של הקול הפנימי שבחרה כל אחת מהיוצרות מרכיב פסיפס של קולות מגוונים המבקשים לא להישאר אדישים לזיכרונות של הקהילה ממסעה לארץ ומהאופן בו התקבלה, זיכרונות עבר וזיכרונות הווה" .
ד"ר גילה דנינו יונה, מנהלת לימודי חוץ:
“מטרת התערוכה לבטא תמיכה ולהעלות את הנושא לדיון ציבורי, לא רק כפי שהוא בא לביטוי בתקשורת, שבה מוצגת מחאתם של צעירי הקהילה כנגד חוויית הגזענות האישית והממסדית כלפיהם, אלא באופן רחב יותר מנקודת המבט שלנו כחברה, שאינה מנסה לבטא את תחושות הקהילה אלא בוחנת את תחושותיה שלה אל המתרחש לנגד עיניה. בשיח התקשורתי והציבורי עולה מעת לעת המסע הקשה ומרובה הסבל של היהודים יוצאי אתיופיה לארץ. אולם לא עולה השאלה האם הארץ הזו אליה נשאו נפשם הייתה להם כבית? האם בהגיעם לארץ ישראל הסתיים מסע ייסוריהם או שמא אך החל?"
אפרת ירדאי, מרצה באוני' בן גוריון, חוקרת במכון וון ליר, כותבת ופעילה חברתית:
" עבודות האמנות המוצגות בתערוכה, מאפשרות לנו להרהר בנרטיבים ובסכמות מובנות מאליהן ואף מייצרות סדקים בנרטיב שהחברה והמדינה הישראלית ייצרו לעצמן. המראה החיצוני הוא הנדבך הראשון והמכריע ביותר במפגש בין אנשים. בהקשרים מסוימים, בחברות לבנות או בחברות כהות בהן מנעד רחב של גוונים, צבע העור נהיה לגשר הראשון אל זהותו/ה של העומד/ת ממול. התכשיט יכול לתפקד כמעכב ההכרעה, בייחוד במידה ויש בו אמירה פוליטית. זהות כמו אמנות הן אינהרנטיות לתרבות ולהיסטוריה בהן הן ממוקמות. תכשיטים מאפשרים לנו לייחד את עצמנו ולומר משהו לפעמים כנגד ההכרעה הראשונית. הם מאפשרים לצופה או לעונד/ת אותם להשתחרר מהקריאה הסוציולוגית המבדלת וההיררכית של המציאות הישראלית".
מיתוג התערוכה ועיצוב הקטלוג : 'סטודיו 28' - הקליניקה החדשה לעיצוב גרפי של לימודי חוץ .
מדובר בסטודיו לעיצוב גרפי שמתנהל תוך כדי ובמהלך הלימודים. 'סטודיו 28' מהווה פלטפורמה, ראשונה מסוגה, שמאפשרת לסטודנטים לחוות את השטח מול לקוחות אמתיים ולהתנסות בפרויקטים פיזיים, תוך התמודדות עם דרישות פרקטיות, כלכליות אך יחד עם זאת בלתי מתפשרות ברמה העיצובית והקונספטואלית.
צילום התכשיטים : סטודנטים בקורס 'צילום מקצועי', לימודי חוץ
