תערוכה | כלל המגע

בתערוכה חדשה רונית פורת מציגה מיצב צילומי המשלב תמונות היסטוריות ופרטים ביוגרפיים - מפריכה אמיתות ויוצרת עובדות חדשות

חנה שביב, אוצרת התערוכה:

המדע הפורנזי מחפש שיטות מדעיות לפיענוח של פשעים על סמך עדויות וראיות. רונית פורת, אמנית שעניינה הוא מחקר היסטורי של הצילום, מנכסת תהליכי בילוש ובניית ראיות לטובת מחקרה האמנותי.

תקופת המחקר שלה, הוא אירופה במאות ה 19 ותחילת ה 20. בתקופה זה רווחים באירופה מחקרים רפואיים ומדעיים רבים הקשורים לחקר האדם, עולם הצומח ובעלי החי. במיוחד ברפובליקת וייאמר הגרמנית נערכים ניסויים רבים בתחום השלד האנושי, מבנה העצמות ומידותיהם, והקשר שבין מבנה הפנים והגוף להתנהגות חברתית. יוצאים קטלוגים, צילומים ומאמרים המאבחנים קשר בין מיניות, מבנה השלד והיקף הגולגולת לנורמות החברתית המקובלות.

לעבודתה משתמשת רונית בצילומים מתוך ספרי היסטוריה מדע ומגזינים שהיא אוספת או בדימויים שמצאה ברשת. הצילומים שבחרה עוברים שיבוש על ידי חיתוכים והרכבות. העבודות שנוצרו מתרחקות מהמקור האינפורמטיבי. החיתוכים והתוספות מדגישים את מה שקרוע, מנותק ופגום. האינפורמציה הרפואית שהייתה בתמונה המקורית  וההקשרים החדשים שהיא יוצרת על הקירות יוצרים פאזל פסיכולוגי המאתגר את הצופה.  התמונות הדוקומנטריות עושות טרנספורמציה  ומובילות את הצופה מעולם קונקרטי לעולם רגשי.

מתוך הקולאז'ים עולה עולם של השתקה. מבטים חסומים ופנים הנמחקות בדרכים שונות. כלי עבודה מעומתים עם חלקי גוף. כנפיים ללא גוף בולמים את יכולת ההמראה וציפורים חסרות אברים. תעתועים גבריים ונשיים. ההדפסות במדפסת ביתית על נייר שאינו צילומי משמרות מערכת של שריטות  ואבק ישן, התלייה על הקיר ללא מסגרת והגנה, מחזקת פגיעות וארעיות.

בכתב ידה מוסיפה רונית  על הקיר משפטים הלקוחים מתוך הביוגרפיה הפרטית שלה. אלה מקשרים את הדימויים אל תוך שאלות חייה ושמים אותנו הצופים כבלשים המנסים לפענח את מה שהשתבש בעזרת מערכת חדשה של סימנים שהיא יוצרת בין הדימויים והטקסט.

גולטון, מדען וחוקר, בן דודו של צארלס דארווין, עסק בסטטיסטיקה וחיפש דרך להקל על מדע הקרימינולוגיה שהיה אז בחיתוליו. הוא צילם סוגים שונים של עבריינים לפי סוג העברה שביצעו. כייסים, רוצחים וכדומה. בסטודיו הצילום, בעזרת חשיפות כפולות ומשולשות  של הפורטרטים,  עם מצלמת  רפרודוקציה, ניסה להגיע לאבטיפוס של סוגי העברות השונות על פי מבנים דומים של מצח  לסת, עיניים וכו'. גם מחקריו של פרויד על התת מודע האנושי יצרו תהודה רבה באותם השנים ועד ימינו. חוקרים רבים התעניינו אז במיניות האדם ובסטיות מהנורמה.

מחקרה של רונית לוקח את מה שניסה להיות אובייקטיבי ומדעי בזמנו, לשאלות של זהות אישית. היא מנכסת שיטות של ארכיאולוג וחוקר  להתבוננות אקטואלית על החברה והפרט שחי בתוכה. באחת מהתמונות שנלקחה מהאתר של הרפובליקה הוייאמרית, נראים שתי שורות של אנשים האחת מעל השנייה פני כולם מחוקים במשיכות עיפרון. בשורה העליונה כולם לבושים בחליפות גבריות. בשורה התחתונה, עומדים אותם האנשים עירומים, אך עם כיסוי חלציים. לכולם שדיים נשיים. התשובה מי האנשים, כיצד נראים חייהם היומיומיים  אינה ניתנת. בצילום פורטרט מול המעלית, גבר שפניו מכוסות במטפחת. התמונה נלקחה מספר העוסק בקורבנות תקופת שלטון סטאלין. זהו פורטרט משטרתי של נער בן שש עשרה שהוצא להורג ב 1936. ב 1989 טוהר שמו מאשמת בגידה יחד עם רבבות אחרים. בתמונה אחרת מופיע סד רפואי. במקור עמד נער בתוך הסד. אולי טיפול בעקמת הגב. רונית הוציאה את האדם ותלתה במקומו ארנבת.

הצורה רבת הדמיון בה יוצרת רונית את הקולאז'ים בונה עולם מלא אסוציאציות לעבר. תחושות על כאב ויופי, דברים שהכרנו ודברים שאנחנו מעורבים בהם. הווה ועבר.  להרף עין אנחנו יודעים, כמעט נוגעים באמת, ואז היא שבה וחומקת מאתנו.

רונית פורת היא בוגרת מכללת הדסה בהצטיינות ובעלת תואר שני באמנות מצ'לסי סקול אוף ארט, לונדון. היא חברה בגלריה השיתופית לצילום, אינדי. הציגה במספר רב של תערוכות בארץ ובעולם וכן התארחה ברזידנסי בהולנד, פולין, ניו יורק, אוסטריה ועוד. קבלה מלגות ופרסים רבים ביניהם פרס עידוד היצירה וקרן תרבות אמריקה ישראל.

שעות פתיחה:

א'-ה' 08:00 - 17:00

להורדת ההזמנה 

לצפיה במבחר תמונות מתוך התערוכה