החינוך הפורמלי מתקיים בתוך מרחבים פיסיים, על פי רוב בכיתות בי"ס. מרחבי למידה אלו יכולים להיות מעוצבים כך או אחרת, בהתאם למשנה הדידקטית הנהוגה במוסד, בהתאם למחקרים עכשוויים העומדים על הקשר בין השניים, ובהתאם ליכולותיו הטכנולוגיות של המוסד. החינוך הבלתי פורמלי, מתקיים בכל מרחב שהוא: בבית, בגינה, בטיול בטבע, וברחוב. כל מרחב, חיצוני או פנימי, מעוצב על ידי בעל מקצוע או שאינו מעוצב – יכול להוות מרחב למידה.
אולם, מעבר לכך, המרחב מוכל בחינוך. על התכנים המרחביים האופפים אותנו ומהווים את עולמנו, לחדור לחינוך איכותי. באמצעות הארכיטקטורה – ניתן להמחיש תקופות היסטוריות ולהבדיל בין תרבויות ואורחות חיים. באמצעות הפריסה המרחבית של ההתיישבות – ניתן ללמוד גיאוגרפיה. באמצעות בחינת תוכניות היישובים – ניתן להבין את התכנים האידיאולוגיים שנשזרו בהם על ידי ההגמוניה. באמצעות תלת הממד של המבנים – ניתן ללמד הנדסה. באמצעות יצירה תלת ממדית של התלמידים – ניתן להמחיש פרקים בתנ"ך. וכך גם באשר להבנת התקשורת החזותית. כרזות נאציות או סובייטיות – ממחישות את התכנים האידאים של שתי המהפכות הגדולות של המאה ה- 20. להבדיל, הכרזות המשתנות המלוות את המדינה ביום עצמאותה – מלמדות על התכנים האידאים המשתנים ב73 שנות המדינה. קריאה ביקורתית של תמרורים – מלמדת על מעמד האישה. בחירה של גופן אות (פונט) – מעידה על תקופת הכתיבה ועל התוכן.
התרבות, החינוך, המרחב והדו-ממד – מהווים מקשה אחת. התואר השני שאנו מציעים – מגלם זאת.
