ראיון עם יונתן לוי - בוגר המחלקה לצילום ואמנויות המסך

13/03/22

יונתן לוי, בוגר המחלקה שלנו לצילום, סיים את לימודיו במרכז האקדמי ויצו חיפה בשנת 2021. כיום הוא עובד כצלם רשמי של אתר האונליין של "המשביר לצרכן", מלמד צילום בכיתה י' בבית הספר "עמל" בנהריה ומוביל פרויקטים שונים בתחום הצילום כפרילנסר. בין שלל עיסוקיו ביקשנו ממנו להתפנות לראיון קצר ומעניין בו סיפר לנו מה הביא אותו ללמוד צילום דווקא במרכז האקדמי ויצו חיפה ואיך הוא רואה את החשיבות של מקצוע הצילום בימינו.

 

"הגעתי לתחום מתוך ההבנה שאני רוצה ללמוד ולחקור את נושא הצילום והנפש ברמה גבוהה. ידעתי שהפן הטכני זה החלק הקל וחיפשתי מקום בו אוכל ללמוד כיצד לגעת ברגש של הצופה ולהצליח ללכוד את תשומת ליבו באמצעות העברת מסר/סיפור בצורה נכונה. היה לי חשוב למצוא את הדרך בה אוכל להביא את עצמי לידי ביטוי באופן משמעותי באמצעות הצילום".

 

למה בחרת דווקא במרכז האקדמי ויצו חיפה?

"אחי הגדול ואני התקבלנו ללימודים בברלין ומספר שבועות לפני הטיסה התגלתה בעיה בנושא ההגירה שמנעה מאיתנו לנסוע. התחלנו לחפש מוסדות בארץ והמרכז האקדמי ויצו חיפה היה התחנה האחרונה שלנו בחיפוש. כשהגענו למקום, ערכו לנו סיבוב התרשמות וסיפרו לנו על המחלקות ותוכניות הלימודים. אני זוכר שלקח לנו פחות מחמש דקות עד שהסתכלנו אחד על השני והחלטנו שזה המקום בשבילנו".

 

והיום בדיעבד אתה מרגיש שזו הייתה בחירה נכונה?

"לגמרי. אני חושב שהדבר הכי חשוב שקיבלתי מהלימודים כאן הוא את היכולת להתבונן על המציאות ולהבין תהליכים ביצירה. למדתי להסתכל לעומקם של הדברים וכך להוציא פעולה/מחשבה מזוקקת יותר".

 

האם אתה מרגיש שהמיומנות הזו סייעה לך בהשתלבות בשוק העבודה?

"בהחלט. כבר בשנה השלישית ללימודים קיבלתי הזדמנות להיות הצלם הרשמי לאתר אונליין של חברת אופנה ענקית וכך למעשה התחלתי את דרכי בתעשייה עוד לפני סיום התואר. זה יתרון אדיר".

 

האם אתה שומר על קשר עם בוגרים?

"עד היום אנחנו (הבוגרים) שומרים על קשר ויוצרים שיתופי פעולה אמנותיים ועסקיים. מאד קל ליצור קשרים במרכז האקדמי, לא רק בתוך המחלקה אלא גם עם בוגרים ממחלקות אחרות שעולם הצילום מחובר אליהם, כמו למשל המחלקה לתקשורת חזותית או עיצוב אופנה. אלו תחומים שנעזרים בצלמים בתדירות גבוהה ולכן הקשר נוצר באופן טבעי".

 

ממה אתה שואב השראה?

"מקורות ההשפעה שלי נובעים לרוב מנושאי אקטואליה. אני מרגיש שבתוך הקונפליקטים הרבים הקיימים בתחום זה, אני נפגש עם הצורך והרצון לשים את הפוקוס על נושא מסוים שחשוב לי להעביר דרכו מסר או סיפור. זה עולם שמרתק אותי ושאף פעם לא משעמם בו".

 

מה החשיבות של צילום בעיניך כיום? כמקצוע ובכלל.

"חשיבות עצומה. אני חושב שהרלוונטיות של המקצוע נשענת על הצורך שלנו כחברה להוכחות ולדימויים שיכולים להביע את סערת הרגשות והתחושות שלנו מבלי להשתמש במילים. צילום בעיניי הוא שפה בינלאומית לנפש אילמת ואם יודעים להשתמש באמנות הזו בצורה נכונה, השמיים הם הגבול".

 

---

 

על התמונה: "בזמן הסגר הראשון שוטטתי ברחובות הדר ובאחד הימים מצאתי חנות קטנטנה עם שער ברזל ישן וסגור כמעט עד הסוף. בפנים מצאתי את פדידה – חייט שעבד באותה החנות מעל 50 שנה. ניהלנו שיחה ארוכה על מאיפה הוא הגיע ומה עשה בצעירותו, כמו גם על כך שאינו מפחד מהקורונה. למרות שלא מכר כלום באותם ימים, הוא בא בכל יום מחדש לחנות כדי להעסיק את הגוף ואת הנפש. צילמתי אותו והבטחתי לחזור לתת לו את התמונה, אך לצערי החנות לא נפתחה שוב מאז ועד היום איני יודע מה עלה בגורלו".