על ההתבוננות במעשה היצירה וההוראה

פרויקט במסגרת לימודי חינוך - התנסות בהוראה בבית ספר מאור - מעלה הכרמל
בהנחיית ד"ר מיכה קטן מלימודי חינוך

העבודות המוצגות הן פרי שיתוף פעולה בין המחלקה ללימודי חינוך והוראה במרכז האקדמי ויצ"ו חיפה לבין תלמידי ביה"ס מאור, אשר נמצא ופועל בביה"ח מעלה הכרמל.

במאמרו "יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני" (1936-1938) מציג וולטר בנימין את הרעיון כי בהמצאת הטכנולוגיה והמצלמה טמונה סכנה גדולה של "אובדן ההילה". ההילה מייחדת את האדם והופכת אותו לחד פעמי בעל סובייקטיביות משלו.

בפרויקט הושם דגש על האפשרות לברוא את מושא הצילום דרך המבט ודרך המצלמה, להפוך אותו לייחודי בדרכו ויוצא דופן, ולהחזיר לו את ההילה שלו.

שיתוף הפעולה בין שני המוסדות והעבודה המשותפת מבקשת לעודד צמיחה אישית ויצירתית ולהכשיר את הסטודנטים להיות אמנים, מורות ומורים יוצרים, אשר בקיאים ברזי הצילום ומודעים לאפשרויות הטמונות בתהליכי היצירה כחלק מתהליכי צמיחה, למידה, הוראה וליווי.

כחלק מהכשרה להוראה במסגרת לימודי התואר שלהם, סטודנטים מהמחלקה לצילום רכשו גישות הוראה וטכניקות מגוונות לעבודה, המאפשרות לעקוף את הייצוגים המילוליים וליצור ייצוג חזותי למצבים נפשיים. באמצעות הדימויים הוויזואליים התנסו הסטודנטים והלומדים ביצירת המשגה מילולית למצבים נפשיים. את הפרוייקט והסטודנטים ליווה ד"ר מיכה קטן, המשמש לסטודנטים מנחה פדגוגי בהתנסות.

התפיסה העומדת בבסיס הפרויקט הינה "התבוננות יצירתית" על פי העיקרון "כשאני מסתכל אני נראה - משמע אני קיים" (ווינקוט 1971). בתהליך היצירה האישית והקבוצתית הושם דגש על החיבור בין מה שסובייקטיבי למה שאובייקטיבי, בין הרואה לנראה ובין המודע ללא מודע.

התוכנית מבוססת בין היתר על "התבוננות אמפטית". העיקרון העומד ביסוד ההתבוננות האמפתית מציע לראות את פעולת המבע החזותי כדרך שאינה שוללת את מי שמתבוננים בו. באופן זה הסטודנטים רוכשים דרכים להבעה חזותית באמצעות דימויים שמאפשרים לראות את האחר מעבר לדימוי ומעבר לסטראוטיפ.

במסגרת ההכשרה המעשית להוראה המתקיימת לאורך השנה בבית הספר, התנסו הסטודנטים בתהליך של מסירת עדות באמצעות הראיה-הצילום, ובהמשך המשגה של תהליכים אלו. במהלך הלימוד התיאורטי והמעשי הודגשה ההתייחסות אל התמונה, אותה יוצרים וחושפים תלמידים עם צרכים מיוחדים, כאל תוצר רב שכבתי אשר טומן בחובו אין סוף משמעויות.

העבודות המוצגות צולמו על ידי בני הנוער במהלך ההתנסות.
התלמידים הרחיבו את תהליכי ההכלה דרך היכולת להחליף מישורי פעולה באמצעות תנועה בין תת מערכות נפשיות, ורכשו כלים אמנותיים להעניק צורה לחוויות רגשיות קשות באמצעות המבע צילומי.

ויניקוט, ד. ו. (2004). משחק ומציאות. תל-אביב: עם עובד

ולטר .ב , ( 1996 ) . "יצירת האמנות בעידן השיעתוק הטכני", בתוך: מבחר כתבים - כרך ב': הרהורים, תרגם: דוד זינגר, הקיבוץ המאוחד