ערן ברק, ראש המחלקה לצילום, שהחל את תפקידו החדש השנה, הוא אמן, צלם, ובמאי, בוגר המכללה בהצטיינות ובעל תואר שני מאוניברסיטת תל אביב – החוג לקולנוע וטלוויזיה.
צילום: אתי חן ברייר
ערן, ברכות על התפקיד החדש!
הסטודנטים הכירו אותך כמרצה לקולנוע במחלקה לפני שהתמנית להיות ראש המחלקה. איזה קורס אהבת ללמד במיוחד?
"בין הסטילס לתמונה הנעה" – קורס שבניתי המבקש לבחון את ההקשרים ויחסי הגומלין בין תצלומי סטילס לדימויים נעים. זה קורס שפותח צוהר לעולמות יצירה שונים סביב הדימוי הצילומי לאורך ההיסטוריה עד המאה ה-21.
מאז שסיימת ללמוד בויצו ההתעסקות שלך בקולנוע היא בלתי פוסקת. דרך המצלמה אתה בוחן את ההקשרים ומערכות היחסים בין הדימוי המצולם, זמן, וזיכרון. אתה זוכר את הצילום ככלי הביטוי שלך מאז ומתמיד?
כן. אבל עוד לפני שקעתי בעולמות של כתיבה וקריאה, שהיוו בעיני יסודות משמעותיים להתבוננות וחקר המציאות שסובבת אותי. המצלמה הפכה אח"כ לכלי ביטוי המשקפת בעיני שאלות ודילמות המעסיקות אותי מאוד.
צילום: פרטי
איך ידעת שאתה רוצה ללמוד צילום? ואיך הגעת לויצו?
למדתי בירושלים לתואר ראשון במדע המדינה. הרגשתי שחסר לי משהו. חייתי עם שותף שלמד עיצוב תעשייתי בבצלאל ואהבתי לצפות בו יוצר יש מאין. אהבתי כבר אז לצלם, בעיקר תצלומי רחוב. הפסקתי את הלימודים באוניברסיטה ולא הפסקתי לצלם. אל ויצו הגעתי במקרה דרך מודעה בעיתון. כבר בשיעור הראשון ידעתי שהגעתי למקום בו קולי יוכל להישמע.
יש קורס שאתה זוכר והשפיע עליך באופן מיוחד?
הקורסים עם שמחה שירמן תמיד היו מרתקים, ודאי היום בפרספקטיבה של זמן. קורסי הבימוי עם נואית גבע שלמעשה היתה ראשונה שחשפה בפני את העולם של הקולנוע התיעודי והניסיוני ואת אפשרויות הביטוי האינסופיות שבו.
צילום: פרטי
'פרדס כ"ץ אהובתי' היה הסרט השני באורך מלא שיצרת והצליח מאד, אחרי שסרטך הראשון 'לצוד את הזמן' גם הוא הוצג בפסטיבלים בארץ ובעולם. הסרטים שלך מפרקים את האבחנות המקובלות בין קולנוע עלילתי, תיעודי וניסיוני. נראה שככלל, במאה 21 יש טשטוש בין הז'אנרים כפי שהיו מקובלים. איך מצליחים ללמד את זה ולהעביר את רוח היצירה העכשווית לסטודנטים במחלקה?
הרוח שאותה אבקש להנחיל לסטודנטים היא לנסות ולהיות פורצי דרך ושוברי מוסכמות בעשייה שלהם. מצד אחד להיות מודעים למרחב היצירתי בו הם פועלים ומצד שני לנסות ולאתגר את "המוכר". אנו חיים בתקופה שבה הצילום נגיש כל כך ולכן חייבים ולנסות להתעדכן ולהגיב ללא הרף לשינויים המתחוללים לנגד עיננו. החברה מחפשת היום אנשים יצירתיים, עצמאיים ובעלי דעה על תהליכים שונים המתרחשים בחברה.
נשמח לשמוע על הסרט החדש שאתה עובד עליו בימים אלו.
זהו סרט היברידי שהוא מעין סקיצה לסרט עלילתי. הוא מורכב מרישומים, טקסטים, סצינות שכביכול אמורות להצטלם ומחשבות על תהליך היצירה. במרכזו שני אחים שרוכבים על אופניים חשמליות ברחבי חיפה ולמחייתם פורצים לדירות ברחבי העיר.
סקצ'ים לסרט החדש. צילום: ערן ברק
איפה אתה מדמיין את הסטודנטים של היום בעוד כמה שנים?
אני מדמיין סטודנטים אקטיביים, מקצועיים, בעלי ידע מקצועי ותיאורטי נרחב. סטודנטים בעלי דעה ושפה ייחודית המשפיעים על השיח האמנותי והתרבותי בישראל. סטודנטים המשתוקקים למפגש אנושי משמעותי, תשוקה ליצירה ואהבת אדם.
ויז'ן למחלקה שלך לסיום?
אני רואה מחלקה תוססת ויצירתית המהווה אלטרנטיבה אמנותית – תרבותית בתחומי הצילום השונים. מחלקה המאתגרת ללא הרף את הלומדים בה ושמתקיימת בה תשוקה ליצירה ולחקר המציאות.
תודה רבה! מאחלים לך הרבה הצלחה בשילוב דרכך כיוצר וכראש המחלקת לצילום!
ערן ברק. צילום: רועי ברק
לצפייה בסרטו הקצר של ערן "Bloomfield or a childhood Memory"
לטריילר לסרט "פרדס כ"ץ אהובתי"