שני פרויקטים בסטודיו המחקרי במחלקה לאדריכלות בהנחיית פרופ' ברוך ברוך וד"ר הדס שדר
הסטודיו המחקרי בשנה ד' המחלקה לאדריכלות מבקש לברר את האידיאולוגיה ותפיסת העולם מאחורי התכנון.
השנה נבחנו האידיאולוגיות שהזינו הקמת יישובים חדשים, תוך מתן מענה לסוגיות האם האידיאולוגיות המכוננות עדיין בתוקף? האם יש צורך לשנות את התכנון היישובי כדי להתאימו לאידיאולוגיות חדשות?
הפרויקטים עוסקים בישובים סביון ונהלל
מתן חלוטה ואורי רפופורט - סביון
מתן חלוטה ואורי רפופורט שבחנו את סביון טענו כי היישוב (שהיה אמור להיות יישוב חקלאי במקור) היה מתחילתו מקום למימוש חלומות: חלומות על בתים וגינות רחבות ידיים, שהלך וטפח לבתי אחוזה. כיום, כאשר הקרקע במרכז הארץ הולכת ואוזלת - אין מנוס מלעלות למעלה ולפתח את בתי האחוזה באוויר. לפיכך, הם מציעים סטרוקטורה מרחבית שתיבנה מעל לרחוב הראשי, בה יוכלו הדיירים החדשים לרכוש נפחים ולעצבם. הם פיתחו קטלוג פתחים, חיפויים וחזיתות העוסק בחלום הבית, החל ב"וילה טוסקנה" והמשך ב"בית הכפרי" וכן הלאה.
סביון - התפתחות היסטורית
בית בסביון עשה זאת בעצמך - דוגמא לתהליך בתכנון הבית
קונסטרוקציה - הדמיות וחתך עירוני
חזיתות מהרפרטואר הסביונאי
רונן טוקר, אריה חיון ואור ברינדט - נהלל
התערבות - מבט אל בית העם ההיסטורי בנהלל דרך השדרה המתוכננת לאחר ההתערבות
בנהלל, הראה הניתוח של רונן טוקר, אריה חיון ואור ברינדט שחקלאות היחידים בשטחים קטנים - אינה רווחית כיום ואינה אידיאולוגית. הקרקע שהיתה האמצעי ליצירת "היהודי החדש" ולכיבוש השממה, הפכה לערך נדל"ני. אי לכך, אין להתיישבות העובדת מנוס מקליטת תושבים חדשים שאינם חקלאים. ההרחבה היישובית בנהלל - מושב העובדים הראשון שצורתו העגולה היא אייקון כשלעצמו - תוכננה בשטח המרכזי, שיועד למגורי עובדי הציבור ובנייני הציבור (כך במקור, בתוכניתו של אדריכל ריכרד קאופמן המיתולוגי), אך נותר ריק למחצה. התפיסה המוצהרת היא שיש להחדיר מרכיבים עירוניים למרכז נהלל, שישרת את האוכלוסייה הנוספת, את זו הקיימת ואת הסביבה הכפרית של עמק יזרעאל.
תכנית התערבות - גם עיר גם כפר
ניתוח ביטויי הציבוריות במושב נהלל ובעיר
חתכי בינוי מרכזיים לאחר התערבות