בוגרים ותיקים, חדשים וכאלה לעתיד.. אנחנו ממשיכים לבדוק איפה הם נמצאים ומה הם חולמים!
והפעם - מיכה קיזנר ומאיה גטניו שנפגשו במכללה, למדו במחלקות שונות ועדיין מצאו את הדרך לשיתופי פעולה
- אז בואו נתחיל בזה שתציגו את עצמכם
מיכה קיזנר, המחלקה לצילום, שנה ד'
מאיה גטניו, המחלקה לעיצוב אופנה, סיימתי בשנה שעברה
- איך הגעתם אלינו, האם התחומים אותם למדתם/לומדים היו משהו שידעתם שמעניינים אתכם?
מיכה: לפני שהגעתי למכללה למדתי בטכניון, אבל צילום היה תחביב עוד מימי הצבא. אחרי הצבא הלכתי למכינה בטכניון אבל אחרי שנתיים הבנתי שאני רוצה ללמוד צילום, אז נרשמתי ללימודים והנה אני כאן.
מאיה: אני ידעתי שאני רוצה ללמוד עיצוב אופנה עוד מגיל 6 כשהייתי גוזרת גרביונים לשמלות לברביות. את ויצו חיפה הכרתי מילדות (אמא שלי מלמדת כאן) וכשראיתי את השיפור שנעשה במחלקה בשנים האחרונות החלטתי שכאן אני רוצה ללמוד.
- ספרו לנו על קורס / מרצה שהשפיע עליכם במיוחד
מיכה: כשאני חושב על קורס שבאמת עשה אצלי שינוי, זה הקורס שעשינו בשנה שעברה של סיור גלריות בברלין. זו הייתה חוויה מעוררת השראה, ששינתה את התפיסה שלי על צילום, אמנות ועל עצמי כצלם ואמן. בשבילי זה הלימודים כאן עד הנסיעה והלימודים אחריה.
מאיה: קשה לי להצביע על מרצה אחד אז אני אצביע על שתיים. הראשונה היא מנחת הסטודיו אילנה כרמלי לנר, שלימדה אותי (בין היתר) לפרוץ את גבולות הקונספט והביטוי העצמי, והשניה היא המנחה של סדנת הדפוס - סופי מדניקוב, שלימדה אותי (בין היתר) לפרוץ את גבולות החומר.
- האם הכרתם לפני הלימודים או שהכרתם במסגרת המכללה?
מאיה: הכרנו במכללה, הסיפור די דביק. בפעם הראשונה שנפגשנו אני חיפשתי במסדרונות בחור גבוה למדידה של דגם שעשיתי, שלפתי את מיכה שהיה בדרך לשיעור, אבל לא המשכנו לדבר אחרי זה (וגם לא כל כך תוך כדי המדידה). הפעם השניה בה נפגשנו היתה שנה לאחר מכן, כשמיכה צילם דגמים של קורס שהשתתפתי בו. גם בפעם הזו לא ממש דיברנו לפני, תוך כדי או אחרי. בתחילת השנה לאחר מכן, מיכה נתקל בי ונזף בי שיש לו תמונות של הדגם שלי שלא טרחתי לבקש ממנו, ובגלל שהתבטל לו שיעור החלטנו לטפל בבעיה מיידית. מכיוון שגם לי היה לא מעט זמן לשרוף, ישבנו זמן רב לדבר ומאד התחברנו. היה לנו כל כך כיף שהחלטנו להיפגש שוב כבר באותו הערב פשוט כדי לשוחח. במבט לאחור ניתן לומר שכבר בסוף אותו ערב היינו זוג.
- ספרו קצת על החוויה ללמוד יחד במכללה ולהיות בזוגיות. האם הייתה השפעה של תחום הלימוד של השני על העבודות שלכם?
מיכה: בהתחלה זה היה קצת מוזר, לא הייתי רגיל לצאת עם מישהי מהסביבה הקבועה שלי כמו עבודה או לימודים. בהתחלה גם די הסתרנו את זה ("זוכרת?"), ניסינו להיות דיסקרטים כל אחד עם החששות שלו. אבל סך הכל היה נחמד, לכל אחד היה את הספייס שלו, לא הרגשתי שהיינו דבוקים אחד לשני כל היום, ומידי פעם היינו מצטלבים וחוזרים לענייננו. בתור צלם שמתעניין בצילום אופנה שיוצא עם סטודנטית לעיצוב אופנה, למדתי ממאיה הרבה. קודם כל - להתלבש יפה. והתחלתי להבין יותר לעומק את כל העולם של האופנה, עד כמה זה תחום רחב ועמוק, וזה מאד תרם לי. מאיה השפיעה עליי גם בהבנה שללמוד אמנות ותרבות זה חשוב כבסיס לעשייה שלנו, עד כמה הידע הזה הוא כח מעשיר.
מאיה: אני זוכרת את ההתחלה. מיכה היה די מוכר במחלקה שלי, ולא רציתי שיתערבו לנו בעניינים, אז העמדנו פנים שאנחנו שושואיסטים ואף אחד לא שם לב. אני גיליתי בזוגיות עם מיכה שמחה גדולה בכך שהוא היה מקור לתמיכה מכל הבחינות - כשקשה, כשסתם רוצים הפסקה, כשרוצים להתלהב ממשהו. הוא תמיד היה שם, והוא גם תמיד הבין כי הוא מתחום קרוב והוא מבין את הלימודים במכללה. מצאתי שותף אמיתי. מיכה לימד אותי כמו שאני לימדתי אותו - על דברים שאף פעם לא הבחנתי בהם, או שראיתי אחרת, וההדדיות שלנו רק העשירה את היצירה שלנו לדעתי.
- מיכה, איך הגעת לתחום של צילום אופנה, למה זה מעניין אותך ומה אתה עושה עם זה היום?
התחלתי להתעניין בתחום הספציפי של צילום אופנה ממש לפני שהתחלתי שנה ב'. נתקלתי בספר שנקרא (autoduck (lukas gansterer/clemens wolf, של שני אנשים שעשו מסע בארה"ב והצלם צילם את חבר שלו עם מסיכת ברווז בשפה שהיא מאד fashion שמתכתבת עם צלמים אחרים שהתחברתי אליהם. בקורס ביטוי אישי של שנה ב', שאלו אותנו במה אנחנו רוצים להתעסק והבנתי שאני רוצה להתעסק בתחום של אופנה ובשפות הייחודיות שלה. מה שמעניין אותי זה האפשרויות שצילום אופנה נותן לך כדי לשקף את העולם. צילום אופנה הוא לא שטחי וצר, יש בו הכל מהכל והוא מדבר על הכל - פוליטיקה, תרבות, עבר, הווה ועתיד. תחום דינאמי, שמאד קוסם לי בתור אדם מאד דינאמי. היום אני עובד בסטודיו של ירין שחף בתל אביב, והזרוע עוד נטויה.
- מאיה, את מכוונת לתחום של עיצוב לתאטרון, ספרי איך זה מתקשר ללימודים שלך במחלקה ומה המשיכה שלך לתחום
את המשיכה שלי לתאטרון הרגשתי עוד לפני שהתחלתי ללמוד. הלבוש על הבמה, באופרה, בתאטרון ובמחול, מרגש אותי מאד - יש בו את האפשרות לרגש ולפרוץ גבולות. רציתי את הפלטפורמה לבטא רעיונות ורגשות באופן הכי חזק וגדול מהחיים, ולעשות דברים מיוחדים ושונים. אבל רציתי את הבסיס, גם הטכני וגם ללמוד איך לבטא קונספט בבגד. לכן החלטתי שלימודי עיצוב אופנה בתואר ראשון הכי יתאימו לי והיום אני מפתחת את עצמי יותר בכיוון של עיצוב תלבושות לבמה.
- עשיתם יחד הפקת אופנה בה מיכה צילם את הדגמים של מאיה.. ספרו קצת על החוויה
לפני שהתחלנו את התהליך היו לנו קצת חששות. לכל אחד יש את התפיסה שלו (ואת האגו שלו בתור אדם יוצר) וחששנו מהתנגשויות על הסט ומחוצה לו. בפועל, הרמנו הפקה שלא תבייש את גדולי המעצבים והצלמים, ונהננו מכל רגע. שנינו מרגישים שהתוצרים מבטאים גם את האיכויות שלנו וגם את הייחודיות והיופי שנוצרים כשאנחנו עובדים יחד. נשמח לעוד שיתופי פעולה בעתיד ולראות איך ההתפתחות שלנו ביחד ולחוד תתבטא.
- איפה אתם רואים את עצמכם בעתיד ולאן הייתם רוצים להתפתח?
החלום הגדול המשותף שלנו כרגע הוא להמשיך להתפתח בחו"ל. נרצה למצוא מקום בו לשנינו יהיו הזדמנויות עבודה, למידה והתפתחות, כל אחד בתחומו, כדי שנוכל לעוף הכי רחוק שנוכל כשאנחנו עומדים זה לצד זה בתהליך המאתגר והנפלא הזה.
צילומים: מיכה קיזנר
דגמים: מאיה גטניו