אוצר: עמית זולר
ראש המחלקה לצילום
אלי גרוס, ותיק המרצים במחלקה לצילום (ואולי במרכז האקדמי כולו), מסכם קריירת צילום ארוכת שנים.
גרוס החל ללמד ב 1985. לצלם.. הרבה לפני כן. אלי, דור שני למשפחת צלמים, אביו, משה גרוס הקים את סטודיו ״קרן אור״ בחיפה והיה אחד הצלמים המסחריים הבולטים בארץ. משה גרוס ו ״קרן אור״ החלו מסע אל תוך עולם צילום התעשייה והארכיטקטורה בישראל. אז הצטרף אלי אל הסטודיו אותו הקים אביו. אלי יצא ללימודים שהחלו במכללת הדסה ירושלים ב 1974 והסתיימו ב 1977 בוינונה, ארה״ב.
בתחילת דרכו התמחה אלי בפיתוח והדפסת צבע, תחומים אשר היו חסרים בישראל וב״קרן אור״ . תחום זה עיצב את תפישת הצבע הכל כך אופיינית בעבודותיו הצילומיות. יותר מאוחר עמד גרוס, שווה מול שווה עם אביו, יחד פיתחו השניים את תחום צילום התעשייה, דרך התעשיות הביטחוניות, התעשיות המסורתיות ואף תעשיות ההיי טק, שהיו אז בראשית הדרך.
התערוכה הרטרוספקטיבית מקיפה את כל סוגי התעשיות בהן נגע גרוס. מתכשיטים דרך טקסטיל ועד לאופטיקה, מחשבים, כלי נשק, טילים ומטוסי קרב.
אלי גרוס איננו רק צלם תעשייה מוביל, הוא גם מחנך, מוביל את נושא הצילום המבויים במחלקה לצילום במרכז האקדמי ויצו חיפה. מחנך היא עמדה דו סטרית, האינפורמציה ורוח התקופה נושבות משני צידי הכיתה. מן המרצה אל הסטודנט ובחזרה.
את השפעתו של גרוס על התלמידים ניתן לראות בכל עת ובכל פרסום, סטודנטים ובוגרים כאחד.
את ההשפעה של תלמידיו עליו, ניתן לראות בקו הצילומי המתפתח של גרוס אשר,כיום, מתאפיין בקו פשוט המנצל את איכויותיה של המצלמה, פחות מושפע מאפשרויות ממוחשבות ומושפע הרבה יותר מתפישות קולנועיות, אשר באות לידי ביטוי במפתחי צמצם, בזויות צילום ובתנועות מצלמה, בשימוש אשר הוא עושה בתאורה קיימת, בסטייה הצבעונית כאיכות כשלעצמה . קו הצילום הנוכחי עומד כהיפוך לאיכויות איתן הגיע אלי אל המרכז האקדמי. גרוס ו'קרן אור' הציעו בשנות השמונים צילומים מורכבים מאין כמוהם, אשר התאפיינו באיכויות מונטאז׳ צילומי אשר נעשה באמצעים אנלוגיים. שקופית בודדת אשר נחשפה הרבה יותר מפעם אחת במספר חשיפות על מספר ״סטים״ צילומיים שונים אשר חלק מהם כללו מסיכות אשר היו עשויות מנגטיבים על סרטי Line טכניקות מורכבות מאין כמוהן, אשר הציבו את הצלם של אותה תקופה על אותה מדרגה יחד עם קוסם. ״איך הוא עושה את זה״ היה ביטוי השתאות חוזר באותה עת. וכשקוסם שכזה עובר טרנספורמציה ובוחר בפשטות, אך באותה עת איננו מוותר על הוירטואוזיות ועל החתירה הבלתי פוסקת אל עבר האסתטי והיפה, אין לנו אלא לכבדו בתערוכה מסכמת זו. התערוכה מסכמת את התקופה בה לימד אלי גרוס במרכז האקדמי ויצו חיפה ובשום פנים ואופן לא את פועלו כצלם אשר ימשיך לייצר בתשוקה אינסופית, דימויים מלאים ביופי ואסתטיקה מחוברים אל רוח התקופה.
להורדת ההזמנה (PDF)
